top of page

עבודת הגוף והנשימה - פוּלסֵיישֶן

פולסיישן זאת שיטה לחקירה עצמית, צמיחה, טרנספורמציה אישית ומדיטציה.

שיטה זו עובדת דרך הגוף ומערכת אנרגיית החיים, כדי להחזיר לעצמינו את החיוניות והחיות הטבעית ואת כושר ההבעה האותנטי.

שורשי השיטה הם בעבודותיו של וילהלם רייך ואלכסנדר לואן תלמידו עם ביו-אנרגיה, נשימה ושחרור רגשי.

מאוחר יותר, עבודה זו המשיכה והתפתחה על ידי צ`ארלס קלי ב"מכון רדיקס" בקליפורניה.

במהלך 30 השנים האחרונות, באוירת המדיטציהה של הקומונה הבינלאומית של אושו (פונה, הודו), השיטה התפתחה, גדלה והפכה לאחת השיטות המערביות המובילות לפסיכותרפיה.

הטכניקות בפולסיישן מאפשרות לאנשים לבוא בקשר עמוק יותר עם גופם ולעזור להם להיות מודעים למתחים כרוניים אשר מגבילים את חופש התנועה ואת היכולת לבטא רגשות. 

 

רייך קרא למתחים האלה: "שריון שרירי".

פולסיישן מציעה מגוון רחב של טכניקות ותרגילים לשחרור שריון זה.

כאשר מתחים אילו מתחילים להתפוגג ולהתרכך, אנרגיות שהודחקו עמוק יכולות להשתחרר בצורה של גלים של רגשות ותחושות.

באמצעות שחרורים רגשיים עמוקים אלה, הגוף הופך להיות רגוע וזמין יותר להרגיש במלאות תחושות של אהבה, שמחה, אמון ועונג.  

איך זה עובד?

 

שורשי השיטה הם בעבודת הגוף והנשימה של וילהלם רייך והמפות של זרימת אנרגיית כוח החיים בגוף, אותן הוא גילה.

רייך גילה שבעיות פסיכולוגיות רבות, מקורן בהפרעה בתהליך התפקודי האנרגטי הטבעי של טעינה ופריקה (charge and discharge), תהליך האחראי על השחרור הרגשי הספונטני.

בכל פעם שאנו חוסמים דחף אקספרסיבי כלשהו - למשל כאשר אנו עוצרים את הכעסים שלנו, בולעים את הפחדים או את הדמעות שלנו, או מסתירים את המיניות שלנו - אנו מכניסים לפעולה מערכת חסימה עוצמתית בגוף המכונה "שריון שרירי".

המאמץ הלא מודע ברובו של חסימת רגשות והחזקת אנרגיות בפנים, יוצר מתח בשרירי הגוף, שמונע זרימה טבעית של אנרגיות, תחושות ורגשות.

מתח זה יכול לגרום לנו להרגיש מנותקים - רגשית, מפוצלים - פסיכולוגית ואנרגטית- במחלוקת נגד עצמנו.

בפולסיישן, בעזרת עבודה עם נשימה עמוקה, עבודה עם הקול וטכניקות רבות ושונות של תנועה עם הגוף, אנו משחררים את אותו שריון שרירי, ועם ההתרופפות הזו של השריון אנו משחררים את הלחץ הפנימי של אנרגיות לא מבוטאות.

 

הרגיעה שמביא איתו השחרור הרגשי מאפשרת לנו להתחבר מחדש לשלמות פנימית, ביטוי אותנטי ולהוויה שקטה.

מה פירוש המילה "פולסיישן"?

התרגום של המילה פולסיישן (Pulsation) לעברית הוא: "פעימה".

מילה זו, בה בחרה אנישה לקרוא לעבודתה, מתייחסת לדופק הנשימה, ה'פנימה' וה'החוצה' של הנשימה, השאיפה והנשיפה שמתחילה בלידה ומסתיימת במוות.

זה איתנו לאורך חיינו, בין אם אנו מודעים לכך ובין אם לאו, עם קשר עמוק לחיים ולמקור החיים עצמו!.


לנשום זה לחיות.

לקחת אוויר פנימה... להוציא את האויר החוצה... זה כל כך בסיסי לקיום היומיומי שלנו שאנחנו כמעט אף פעם לא חושבים על זה.

התנודה המתמדת הזו בין הקוטבים של הכניסה וההשתחררות היא הפעימה אליה אנישה התכוונה כשנתנה לעבודה הזו הזו את השם "פולסיישן".


יש הרבה פעימות בחיי הגוף: פעימות הלב, כלי הדם, פעולת הסחיטה של המעיים... הכל נע בתוך הגוף ויש לו קצב מסוים - קצב פועם.

התוצאות הן מיידיות ומוחשיות

​הרגשה של חיוּת וחיוניות בגוף ויכולת לאפשר ביטוי ספונטני של חיוּת זו.

❊ פריקת מטען רגשי ישן המובילה לתחושה של קלילות.

 

❊ הנאה רבה יותר וחופש במיניות ובחושניות. 

 

❊ יותר אהבה, שמחה, אמון וצחוק.

 

❊ יכולת מורחבת להרגיש ולהביע רגשות.

 

❊ גוף רגוע ומשוחרר יותר.

❊ מדיטציה עמוקה יותר ויותר שקט.

ּ

החוויות עם פולסיישן

כמעט בלתי אפשרי לתאר את החוויה של פולסיישן במילים מכיוון שזו חוויה שהמוח לא מבין, זו חוויה גופנית, תחושתית, אנרגטית, חוויה עוקפת מיינד. 

אך בכל זאת יש כאן כאלה שהצליחו לשתף ולתאר במילים עד כמה שניתן...

נופר

"בזמן הטיפול הרגשתי איך עם כל שאיפה ונשיפה אני משחררת משקל עד שהגוף המשיך לנוע לבד 
ברגעים של תקיעות המילים האנרגיה שלך ליטפו והרגיעו את המערכת 
ובסוף הטיפול הרגשתי זרמים של אנרגיה נעימה ששוטפת ומנקה מבפנים... לאחר הטיפול הרגשתי מעט בלבול וכאב ראש ואחרי כמה ימים הגיעה קלילות והרגשתי יותר מחוברת ומעוגנת בתוכי בהשפעת המפגש שלנו" 

pp (2).jpeg

 

אלה סטיאם משתפת

"את תאהבי את זה, בואי איתי לאיטליה" זה מה שאמר לי אהובי לפני מספר שנים כשהתחיל את לימודי השיטה "פולסיישן".

באותו הזמן גיליתי את נפלאות התרפיה (ואת נפלאותיו) וסמכתי עליו. טסנו יחד לאיטליה בלי שידעתי מה מצפה לי. 

הגענו למקום קסום בטוסקנה היפה, הכל מסביב היה פסטורלי... מהר מאוד התחלתי בצלילה פנימה אל נבכי נפשי, אל גופי, אל תחושות ורגשות, עונג, כאב, פחד וכעס, כל זאת מלווה בריקודים וחגיגה, במדיטציה ובאוכל ממש ממש טעים.

המוח לא הבין את המתרחש, אך הרגשתי בבית.

עברו ימים עמוסים וגדושים, תחושה של חיים שלמים, הרגשתי נפלא, מלאה בחיים, רואה ושומעת חד יותר, מרגישה יותר ושלימה יותר.

היה לי ברור שאני ממשיכה את הקורס וכך המשכתי בנסיעות לאיטליה תוך כדי שאני מעמיקה במסע שלי עם עצמי. 

כעבור שנתיים, בסיום החלק הראשון של ההכשרה, הופתעתי לגלות שאני מוכנה להעביר את המתנה הזאת הלאה, כל כך נהנתי מהתהליך ששכחתי את המטרה.

סיימתי את הקורס מחוברת יותר לעצמי, אותנטית, לא מפחדת מרגשות, רוקדת את החיים וגולשת על הגלים.

פולסיישן זו התשוקה הגדולה ביותר שלי, כאשר אני מעניקה סשן פולסיישן אני מרגישה שהאישיות שלי לא נמצאת בחדר, זו האהבה שאני שקיימת, נוכחת ומאפשרת הרפיה - ריפוי.

אני מאוד אוהבת לחלוק את היופי הזה עם העולם ומודה כל יום על שהכרתי את הכלי המדהים הזה שאיתו עברתי תהליך משדרג חיים ועדיין עוברת איתו עוד ועוד לידות מחדש ע"י השלת השריון השרירי שפיתחתי במהלך השנים כדי לשרוד. שריון שהגן עלי מלהרגיש רגשות שליליים אבל גם מנע ממני להרגיש רגשות נעימים כמו שמחה, הנאה, עונג, חיות וחיוניות.

למדתי להרגיש, לאהוב את הרגשות ולהרגיש את הגוף. 

הפכתי להיות אישה מלאה חיים וחיוניות, לא מפחדת להביע את הרגשות שלי מול העולם ומול עצמי, להביע את עצמי, אני גדלה ופורחת להיות אני האותנטית, משוחררת, נינוחה ורגועה. 

הנה תמונה שלי לאחר השבוע הראשון של פולסיישן, מפזזת ומרקדת בחווה טוסקנית טיפוסית.

 

אפריל, 2017.

DSC_0271_edited_edited.jpg
Image by Ameen Fahmy

כיצד נוצר "השריון השרירי" בגוף ואיך משחררים וממיסים אותו

בעבודה עם פולסיישן?

אנישה דילון, מייסדת השיטה מסבירה בסרטון:

Image by Reilly Durfy

 

 

 

 

 

 

 

וילהלם רייך

בשנות השלושים של המאה ה-20 טען הפסיכיאטר הגרמני וילהלם רייך, אחד מתלמידיו של זיגמונד פרויד, כי גילה אנרגיה הפועלת בתוך גוף האדם ובסביבתו.

רייך טען כי מחסור או פגיעה באנרגיה זו - שזכתה לשם "אורגון"- מוביל לבעיות פיזיות ורגשיות של האדם, וכי שיקום שדות האנרגיה פותר את אותן בעיות.

לקראת סוף שנות השלושים רייך החל לטפל בחולים מחוץ לגבולות של הפסיכואנליזה.

לראשונה הוא הציג את העקרונות של מה שכינה vegetotherapy - המערבת את המטופל באופן שבו הוא מדמה בצורה פיזית את ההשפעות של רגשות מסוימים בתקווה להפעיל ולהרגיש אותם - במאמר שנקרא "Psychic contact and vegetative current" באוגוסט 1934.

הוא המשיך לפתח את טכניקה בין 1935 ל- 1940.

הוא התחיל לשבת ליד מטופליו, ולא מאחוריהם, והיה נוגע בהם, הן כדי להגביר את המודעות והן כדי להקל על המתח וההתכווצות בגוף.

מנקודת מבט פסיכואנליטית, זה ערער את עמדת הניטרליות בה המטפל הוא מסך ריק עליו המטופל מקרין את רצונותיו, אהבותיו, שנאותיו הונוירוזות שלו.

רייך כתב שהטאבו הפסיכואנליטי חיזק את הטאבו הנוירוטי של המטופל, וכי הוא רצה שמטופליו יראו בו אנושיות.

הוא היה לוחץ בחוזקה על "השריון הגופני", אגודלו או כף ידו לוחצים על לסתותיהם, צוואריהם, חזהם, גבם או ירכיהם, ומטרתן להמיס את הנוקשות השרירית שלהם.

כאן ניתן לקרוא עוד על וילהלם רייך.

הורדה.jpeg

שורשי השיטה:

זיגמונד פרויד ← וילהלם רייך ← צ'ארלס קלי ← אנישה דילון  (מייסדת השיטה)

אלה סטיאם - תלמידתה של אנישה דילון

 

 

 

 

 

 

צ׳ארלס קלי

  

צ'ארלס קלי השקיע את עצמו כסטודנט וכנסיין בתנועה הרייכיאנית.

כתביו הרייכיאנים מציגים דיווחים על ביקורים עם רייך באורגונון, רנגליי, מיין, ניסויים עם ציוד וטכניקות רייכיאניות שונות.

לאחר מותו הטרגי של רייך בשנת 1957, קלי לא יכול היה לראות את אף אחד ממשיך בעבודה, ולכן ב -1960 הקים את המכון לחקר האינטרסיאנס, "ארגון מדעי וחינוכי המוקדש לחקר התהליך היצירתי בטבע" כפי שתואר אותו תהליך על ידי וילהלם רייך.

במהלך חמש השנים הבאות הוא פרסם את "התהליך היצירתי" ככלי למחקר שלו ושל אחרים על התיאוריות והניסויים של רייך, תחילה בסטנפורד, קונטיקט ואחר כך בסנטה מוניקה, קליפורניה.

הוא היה הרוס מהיחס של ממשלת ארה"ב לרייך ועבודתו; הוא התפכח מתגובותיו ואדישותם של אורגונומים רבים ולא הצליח להשיג מימון למחקר מדעי.

והכי חשוב, עם זאת, הוא לקח מרייך כמה נקודות תיאורטיות עיקריות, במיוחד מקורו וערכו של שריון שרירים בגוף.

 

הוא ניתק את עצמו מהאורגונומיה ופיתח צורה משלו של תוכניות ניאו-רייכיאניות בשם Radix Education in Feeling, Purpose and Vision Improvement.

למרות השמות המרובים שניתנו באופן היסטורי לאנרגיית החיים, הוא בחר בכוונה ב"רדיקס", כלומר "שורש" או "סיבה", כדי להבדיל בין התיאוריות והפרקטיקות הייחודיות שלו, והמכון קיבל את שמו בשנת 1974.

CcYpHXoWEAAUs6G.jpeg
Image by Karim Sakhibgareev
Image by Joel Mott
aneesha2016-200pxwide_1_edited.jpg

 

 

 

 

 

 

 

אנישה דילון

אנישה דילון היא ילידת אמריקה, אנישה סיימה את לימודיה באוניברסיטת בוסטון, המחלקה לפילוסופיה בשנת 1971.

 

במשך 2.5 השנים הבאות למדה תרפיה ניאו-רייכיאנית אצל צ'רלס קלי במכון רדיקס בלוס אנג'לס, ואז עבדה במכון איסאלן. בקליפורניה.

בשנת 1976 פגשה אנישה את אושו, וכמומחית לתרפיה ניאו-ריכיאנית, היא הוזמנה להוביל קבוצות בקומונה הבינלאומית של אושו (הודו).

שם אנישה יוצרת את "פולסיישן" - סינתזה ייחודית של שיטות מזרחיות ומערביות, שם התמזגה עבודתו של וילהלם רייך ומדיטציה.

בארבעת העשורים האחרונים אנישה סייעה בשינוי חייהם של אלפי אנשים בכל רחבי העולם באמצעות סדנאות, הכשרות וסשנים אישיים.

כאן ניתן לקרוא עוד על אנישה.

Image by Sean O.
87177272_106035864330669_730665818855466

 

 

 

 

 

 

 

אלה סטיאם

 

 

עובדת עם הגוף, הנשימה והמדיטציה כבר עשור.

מתרגלת וחולקת עם אחרים תרגולים וטכניקות ניו- רייכיאניות, תרפיסטית בשיטה פולסיישן, מורה ליוגה, מנחה מדיטציות אקטיביות ומרחבים לחקירה וצמיחה אישית.

הוכשרתי כתרפיסטית בשיטה "פולסיישן" באיטליה ע"י אנישה דילון, עדיין ממשיכה לעבור התמחויות איתה ומקבלת הנחיות והשראה ממנה.

עבודה עם הגוף והנשימה ביחד עם ההתבוננות והשקט של המדיטציה היא דרך חיים עבורי.

בין הבודדים בישראל שעברו את ההכשרה לטפל בעבודת הגוף והנשימה הניו- רייכיאנית "פולסיישן".

מקיימת מפגשי פולסיישן אישיים וקבוצתיים.

כאן ניתן לקרוא עוד על אלה סטיאם.

"תיתן/י לגוף שלך להיות יותר חי ואל תפחד/י.

הרגשות, הם רק ההתחלה של החיים והרבה יותר מזה עוד יקרה, הרבה יותר גבוה מהגוף.

אבל השורשים יהיו בגוף.

תתחיל את הרומן עם הגוף שלך."

אושו

bottom of page