האם אתה חי או רק נושם?

יש אפשרות לעבור חיים שלמים מבלי לחיות

לתפקד, לעבוד, 2 תארים, לקנות בית, קריירה, חתונה, שלושה ילדים וכלב, חשבון בנק עם מספר יפה, חו״ל פעמיים בשנה…

כל זה, לכאורה ביי דה בוק אבל בפנים תחושה של מוות, שיעמום, אפרוריות ומחנק.

זה שאת חיה, לא אומר שאת באמת חיה. זה שאתה נושם לא אומר שאתה חי ופועם.

האם את חווה את חווית החיים הזאת בשיא שלה? בטוטאליות? האם הווליום של חווית החיים שלך הוא על ההכי גבוה או נמוך וחלש?

יש לנו את החיים האלה חיים כל יום מתים פעם אחת

בואו נבחר לחיות בטוטאליות! להיפתח כמה שניתן אל החיים ולתת להם לזרום דרכנו בחופשיות…

איך?

להיות ב״כן״ פנימי לאימפולסים ולרצונות כן למה שטבעי עבורנו כן למה שרוצה לקרות לחזור אל לשורשי, לגולמי ולפראי אין צורך לחיות בג׳ונגל פראי זה סטייט או מיינד של no bulshit לעקור את העשבים השוטים של ה״צריך״ וה״לא מקובל״ ולעוף על מה שנעים לנו - זה המצפן הכי טוב לכך שאנו בהלימה עם החיים והסבל - סימן למרחק מהם

תהיי את כל יום, עוד קצת מתחבר.ת? בברכת יס פור לייף, אלה סטיאם