הסיפור שלי - חלק 2

לא אשכח את היום הזה בו נסעתי מיד בסיום יום הלימודים בתיכון החרדי לבקר את חבר שלי, בבני ברק…

להורים סיפרתי שאני נוסעת ללמוד עם חברה למבחן.

זוכרת את הנשיקה הראשונה ברכב שלו, כשאסף אותי לקניון איילון, קנה לי איזה בגדים שרציתי, לקח אותי לפארק הירקון שם נתן לי במתנה שרשרת ועגילים. הכל היה סופר רומנטי, מרגש ומרטיט. תחשבו איך יכולה להרגיש הכלאה של פרי אסור ומתוק מאוד עם אהבה ראשונה, נשיקה ראשונה, הורמונים ותמימות של גיל 15 ותוסיפו לזה את הקונטרה לאיסור להיות עם בנים, זאת שגדלתי עליה. עפנו.

לקראת הערב, חברה שלי מתקשרת אלי (זאת שסיפרתי להורים שאני הולכת אליה) ואומרת לי שההורים שלי התקשרו אליה, לבדוק אם אני אכן אצלה. היא אמרה להם שלא, כי לא היה לה מושג שזה מה שאמרתי להם והיא התקשרה לבשר לי את זה. זוכרת איך הלב שלי נפל, את החושך בעיניים ואת הפחד. נחיתה מהיי שמיימי לפחד תהומי. לא ידעתי מה לעשות. זוכרת שהחבר שלי התמלא בזעם ואמר לי בהחלטיות וביטחון, זהו, את חייבת לעמוד על שלך, את חייבת להפסיק עם העמדת הפנים הזאת!. הפחד הפך לאומץ ותעוזה וכך נסעתי בחזרה לבית שבירושלים.

הגעתי אחרי חצות, ההורים חיכו לי ערים וזועמים. אבא שלי שאל אותי: איפה היית? ואני עניתי: ״הייתי עם חבר שלי״. בום!!! הפצצה נפלה! הם היו בשוק. זה כנראה הדבר הכי נוראי שיכלו לשמוע ממני. אבא שלי חטף קריזה, לא אפרט כאן לאן זה התדרדר מפאת כבודו, אבל זה קשוח. זוכרת שלא הבנתי איך דבר כל כך יפה שאני חווה זוכה לתגובה כזאת, זה לא נתפס אצלי.

הטוב הגדול שיצא מזה הוא שיצאתי מהארון, אחת ולתמיד. התרחיש הכי ״גרוע״ בחברה החרדית קרה לי וההורים יודעים.

למחרת קמתי לאווירת אבל בבית…

את הקשר עם הבחור המשכתי כמובן, נקרעת בין לעמוד על האמת שלי לבין הפחד המשתק מההורים. המשכתי להעמיד פנים ולומר שאנו לא נפגשים, אבא שלי התחיל לעקוב אחרי והצמידו אלי את אחותי הקטנה כדי שתהיה הבייביסיטר שלי… כעבור זמן מה, המורה שלי קראה לי, סיפרה שהם יודעים שיש לי חבר. אמרה שבגלל שאני תלמידה טובה, הם נותנים לי הזדמנות להשתפר וכמובן אני צריכה להפסיק את הקשר איתו.

כך מסע ההסתרה - בחוץ וההתגלות - בתוכי התעצם. ההורים שלי תפסו שוב שאני עדיין איתו, ויצרו קשר עם אמא שלו ואיימו שיפנו למשטרה כי הבן שלה עם קטינה, הפעילו עליה הרבה לחץ. היא הפעילה לחץ על הבן שלה וכך יצא שהוא אמר לי יום אחד ״נשבר לי הז*ן״, ממש זוכרת את המשפט הזה, זו הפעם הראשונה ששמעתי אותו והביטוי ריתק אותי אך מה שלא ריתק אותי זאת ההבנה שהוא נפרד ממני. התאבלתי.

זוכרת את השאלה הגדולה שהרגשתי: ״למה???״ פשוט למה.

הוריי כמובן היו שמחים כי הבינו שהפעם זה אמיתי.

כעבור שבועיים שלושה, הכרתי את החבר השני שלי:)

אף אחד לא ידע עליו.

המורה שלי הטיסה אותי לוינה, לחודש כדי להציל אותי מההתקלקלות שלי בארץ - להיות בייביסיטר למשפחה. טסתי עם עוד מישהי, גדולה ממני, שטסה לתפקיד דומה. בדיוטי פרי דיברתי עם החבר שלי, וביררתי איזה וויסקי הוא רוצה שאקנה לו, אותה אחת שמעה זאת והלשינה עלי, סיפרה על זה למורה שלי… בסיום החודש חזרתי לארץ, לפנים העגומות של הוריי שבישרו לי שבית הספר הודיע להם שאני מסולקת. זה היה שוק עבורי ומאוד עצוב. למחרת לא היה לי תיכון ללכת אליו. החזירו אותי אחרי מספר חודשים…. ועוד תרחישים בסגנון…

זה פחות או יותר תסריט חיי שהמשיך בצורה דומה עד גיל 17, אז בחרתי לצאת מהתיכון, ללכת לתיכון אחר, ״מיתרני״ יותר, לצאת מהבית ולהיות בפנימיה של אותה המסגרת. חשבתי שהם יהיו בצד שלי, בסוף התברר שהם בדיוק אותו הדבר. מנסים ״להציל״ אותי ולשנות אותי, להחזיר אותי למסלול. שם כבר הייתי שונה, הוצאתי את הזעם שלי, עמדתי על שלי, והתחלתי להרגיש בחורה עצמאית בעולם. התחלתי לעבוד, אחרי שנה יצאתי משם, שכרתי בית קטנטן בנחלאות, בחוץ, בעולם, עם לא מעט קשיים אך עם תחושה מדהימה של חופש. עבדתי כמלצרית בפאב ״זוליס״ והרגשתי הכי מגניבה בעולם. לאט לאט למדתי איך להתנהל עם כסף, איך לתפקד כאישה בוגרת בעולם הגדול, הכל מאפס! ועם טעויות רבות.

בגיל 19 עברתי לתל אביב, לעיר הגדולה, עבודה מסודרת ויחסים בהם אני מסרבת להיות ב״קשר מחייב״ (המרד…), ללא אינטימיות, אך עם הרבה פאן. מצאתי את עצמי גדלה להיות אישה עם חלומות גדולים.

בשלב הזה הרגשתי חופש חיצוני, חופש מהחברה החרדית וחוקיה, חופש מההורים ומסגרות, אך לא היה לי חופש פנימי - עבדתי בעבודה שלא אהבתי והלב שלי היה סגור ופצוע.

איך היו חיי התל אביבים? מה הייתה נקודת המפנה שחיברה אותי עמוק אלי וגם הפחידה אותי עד כדי התקפי חרדה חזקים? איך החיבור לגוף השפיע עלי ועשה לי ככ טוב? ואיך איטליה והנוסחה האורזגמית קשורות לכל זה?

בפרקים הבאים שיעלו בקרוב:)

האם התחברת? האם ראית את עצמך בסיפור באיזשהו אופן? האם חווית חוויות דומות? אשמח לקרוא אותך.

בתמונה אני בת 17.5 ליד הבית שהיה הפנימיה שלי, חברה עשתה לי בוק והיה נעים.