חוסר חיניות = הדחקה מינית-רגשית

זיגמונג פרויד ואחד מהתלמידים המבריקים שלו, וילהלם רייך גילו שהדחקה מינית טמונה בשורשה של הנוירוזה הפסיכולוגית.

רייך המשיך לחקור וגילה שחוסר החיוניות (המוות בעוד אנשים בחיים) והנוקשות (הפיזית-נפשית-מנטלית) מהם סובלים רוב המבוגרים, ברמה כזאת או אחרת נגרמת ישירות מהדחקה מינית ורגשית.

אני לגמרי מסכימה עם רייך.

הניסיון האישי שלי בעבודה עם אנשים והעבודה האישית שלי ממש מוכיחים זאת.

ע״י הדחקת ודחיסת האנרגיה שמחפשת ביטוי באמצעות סקס ורגשות, אנחנו פשוט הורגים/ות את עצמנו, הופכים את עצמנו לבלתי מסוגלים להנות מהחיים.

חוסר חיוניות= מוות בעוד האדם בחיים

חוסר האנרגיה שאת מרגישה, חוסר היכולת שלך להנות מהחיים, העייפות הכרונית, ההתמכרות לקפה, הכאבים הכרוניים בגוף והפנים הרציניות- זה כי למדת בגיל מאוד צעיר שמה שאת מרגישה - זה לא טוב, אם תביעי את עצמך באופן אותנטי- תסתכני.

עשית הכי טוב שאת יכולה כדי להגן על עצמך, פיתחת שריון ששמר עליך טוב. עכשיו זה הזמן להמיס אותו ולהשאיר רק את שנחוץ ע״י כך שתהיה אתה, שתבטא את עצמך, אולי תחילה במרחב בטוח ואט אט תרגיש בטוח למזג זאת בסביבה שלך או לשנות סביבה (בדרך כלל זה מה שקורה).

השריון יומס, עוד שכבה ועוד שכבה- ובאותה מידה ועוד ועוד אנרגיית חיים תוכל לזרום דרכך. אהבה, שמחה, עונג ונחת שהם מי שאת באמת ומה שזכותך מלידה להרגיש.